חיטוי ורחיצת ידיים - 00022703

באילו מצבים יש לרחוץ ידיים?

על פי מודל - 5 הרגעים (ראה פרק בטיחות המטופל).

מה כוללת הגיינת ידיים?

1. חיטוי הידיים בספטול / אלכוהול ג'ל.
או
2. רחיצה במים ובסבון אנטיספטי.

מהם "אמצעי זהירות שגרתיים"?

היגיינת ידיים, כפפות חד פעמיות, חלוק או סינר, מסיכה,מגן פנים.
מטרתם למנוע מגע עם נוזלי גוף של המטופל ללא קשרלסטטוס הזיהומי שלו.

אמצעי זהירות שגרתיים - 00022725

מתי נעזרים ב"אמצעי זהירות שגרתיים"?

1. חיטוי ידיים לפי מודל - 5 הרגעים.
2. כפפות לפני מגע עם עור לא שלם, ריריות או ציוד מזוהם.
3. חלוק / סינר בלתי חדיר לנוזלים, כאשר צפויה התזה על העור או על הבגדים (לדוגמא קבלת לידה).
4. מיגון פנים כאשר צפויה התזה של נוזלי גוף על פני המטפל (לדוגמא אינטובציה, ביצוע סקש'ן).

בידוד מגע - 00022726

אילו מחוללים נפוצים מחייבים בידוד מגע?

Clostridium, CP-CRE, Non CP-CRE, VRE, MRSA, MDR Acinetobacter baum,  

MDR Pseudomonas, חיידקים המייצרים ESBL (באגף מיילדותי וילדים)

מה כולל
בידוד מגע?

 

1.אישפוז בחדר נפרד או בחדר משותף עם חולה לא בבידוד ביחידה המרוחקת ביותר מהכניסה לחדר או בחדר קיבוץ נשאים של אותו גורם מזהם.
2. בכניסה לחדר יש להציב: שלט בידוד מגע, מתקן עם כפפות, חלוקים וציוד לחיטוי ידיים, פח תקני בתוך החדר ומחוצה לו.
3. בתוך החדר יש להציב: אוגר כביסה תקני )עם מכסה(,ציוד אישי לטיפול וניטור המטופל (מד חום אישי וכדומה).
4. בכניסתך לחדר: חטא ידיים, לבש חלוק, עטה כפפות.
5. בצאתך מהחדר: הסר כפפות, הסר חלוק, חטא ידיים.
6. יש לצמצם כניסות ויציאות מהחדר.
7. בשחרור המטופל יש להשליך ציוד מתכלה לפח ולנקות את החדר. יש לחטא ציוד מיועד לשימוש חוזר באופן יסודי.

בידוד טיפתי - 00022716

אילו מחוללים נפוצים מחייבים בידוד טיפתי? 

Influenza, Meningococus, Adenovirus, Pertusis, Mumps.

מה כולל בידוד טיפתי?

 

1. אישפוז בחדר נפרד או בחדר קיבוץ נשאים של אותו גורם מזהם.
2. בכניסה לחדר יש להציב: שלט בידוד טיפתי, מתקן עם כפפות, חלוקים, מסיכות כירורגיות וציוד לחיטוי ידיים, פח תקני.
3. בתוך החדר יש להציב: אוגר כביסה תקני (עם מכסה)ציוד אישי לטיפול ולניטור (מדחום אישי וכדומה).
4. בכניסתך לחדר: חטא ידיים, לבש מסיכה, חלוק, במקרים של סיכון למגע עם הפרשות המטופל וכפפות (בסדר הזה).
5. בצאתך מהחדר: הסר כפפות, הסר חלוק, חטא ידיים ואז הסר המסיכה. חטא ידיים שנית.
6. יש לצמצם כניסות ויציאות מהחדר.
7. בשחרור המטופל לנקות את החדר, ולחטא ציוד המיועד לשימוש חוזר באופן יסודי.

בידוד אוויר - 0002271

אילו מחוללים נפוצים מחייבים בידוד אוויר?

חצבת, שחפת, אבעבועות רוח. 

פרטיות המטופל - 00024546

מה כולל בידוד אוויר וההנחיות?

1. אישפוז בחדר נפרד בלחץ אוויר שלילי )קיימים בבית החולים 4 חדרים שונים:

2 ב- ICU,  אחד במלר"ד, אחד בטיפול נמרץ ילדים.
2. בכניסה לחדר יש להציב: שלט בידוד אוויר, מתקן ציוד עם כפפות, חלוקים, מסיכות N 95 , מגיני פנים, ציוד לחיטוי ידיים, פח תקני.
3. בתוך החדר יש להציב: אוגר כביסה תקני )עם מכסה(, ציוד אישי לטיפול ולניטור )מד חום אישי וכדומה).
4. בכניסתך לחדר: חטא ידיים, לבש חלוק ומסיכה (בסדר הזה).
5. לפני כל פעולה שיש בה סיכון לחשיפה לנוזלי גוף השתמש בכפפות ובמגן פנים.
6. בצאתך מהחדר: הסר כפפות, הסר חלוק, חטא ידיים ואז הסר המסיכה. חטא ידיים שנית.
7. יש לצמצם כניסות ויציאות מהחדר.
8. בשחרור המטופל יש להשליך ציוד מתכלה, לנקות את החדר ולחטא ציוד המיועד לשימוש חוזר באופן יסודי.

CRE - 00022726
אילו מטופלים צריכים לעבור בדיקת סקר ל - ?CRE

1. כל חולה שהתקבל מבית אבות.
2. כל חולה שמתקבל מבית חולים אחר או ממוסד בריאות אחר.
3. כל חולה שמועבר למחלקה ממחלקה אחרת בתוך בית החולים.
4. חולה חוזר שהיה מאושפז בבית החולים בשנה האחרונה (בבית חולים שלנו או בבית חולים אחר).
5. חולים שהיו במגע עם חולים שהתגלו כנשאים ל- .CPE
6. כל חולה שביקר בהודו מאז שנת 2008 .
7. כל חולה שאושפז בחו"ל בשנה האחרונה.
8. מטופלים / פצועים מחוץ לשטח מדינת ישראל.
9. כל החולים שמאושפזים במחלקת שיקום.
10 . כל חולה דיאליזה כרונית שמגיע לאישפוז.
11 . כל מתאשפז שטופל באישפוז יום אונקולוגי בשנה האחרונה.
12 . מתאשפזים מתיירות רפואית.
13 . כל מטופל סיעודי עם נורטון מתחת ל 14- .
14 . סיקור רוטיני יבוצע למטופלים במכון דיאליזה פעם בחצי שנה.

באילו תנאים יש לאשפז עד לקבלת תשובות
בדיקת הסקר?

מטופל ללא נשאות או סיכון מוגבר בעברו יאושפז ללא בידוד )אמצעי זהירות שגרתיים(.

CRE - 00022726
באילו תנאים יש לאשפז מטופלים שלהם תשובת
סקר חיובית עדכנית?

1. נשאים ל- VRE+ ,NON CP CRE בתנאי בידוד מגע בחדר נפרד - במחלקת האם.
2. נשאים בסיכון גבוה המייצרים קרבפנמזות במתחם - CPE במחלקה ייעודית ביחידת קיבוץ (כגון: 48OXA, NDM, KPC ).

בסמכות מי להורות על העברת חולים
למחלקת CPE ?

צוות היחידה למניעת זיהומים.

קלוסטרידיום דיפיציל - 00022723
מהן הפעולות שיש לנקוט במקרה של חשד לזיהום
פעיל בקלוסטרידיום דיפיציל?

האחות או הרופא מטפל:
1. בידוד המטופל בתנאי בידוד מגע בחדר נפרד והקצאת שירותים נפרדים.
2. לקיחת בדיקת צואה ל- .PCR
3. טיפול תרופתי כנדרש על פי שיקול דעת הרופא המטפל.

מהן הפעולות שיש לנקוט במקרה, ונתקבלה תשובת
CD חיובית?

1. דיווח ליחידה למניעת זיהומים.
2. לפעול לפי הנוהל והעברת מטופל ליחידת הבידוד / קיבוץ בהקדם האפשרי.
3. ביצוע ניקוי וחיטוי החדר על-ידי חוליית הניקיון (ניקיון 5000).

חשיפת עובד לנוזלי גוף ולדקירה - 00022712
מתי עובד מוגדר בסיכון להדבקה עקב חשיפה
לנוזלי גוף?

1. דקירה מכלי חד, מחט שהיו בשימוש.
2. חשיפת פצע פתוח / ריריות לנוזלי גוף של מטופל.
3. נשיכה על-ידי מטופל.

מהם הצעדים בהם יש לנקוט מיד לאחר חשיפה לנוזלי גוף של מטופל?

העובד הנחשף:
לדווח מיידית לממונה הישיר על האירוע. לדווח לאחות הכללית במשמרות ערב ולילה בסופ״ש.
1. יבצע טיפול מקומי מיידי.
א. רחיצת מקום הדקירה במים וספטאל סקראב.
ב. חיטוי המקום עם אלכוהול. במקרה התזה לעיניים - יש לשטוף במי ברז.
2. יפנה לטיפול בהקדם למלר"ד ויפתח תיק תאונת עבודה.
3. יילקחו דגימות דם ל - HCV , HBV , HIV ולתפקודי כבד.
4. יטופל על פי הנדרש.
5. יפנה בהקדם ליחידה למניעת זיהומים להמשך הטיפול.
המטופל שאליו נחשף העובד:
הצוות המטפל ייקח דגימות דם ל - .HCV , HBV , HIV

מהן פעולות היחידה למניעת זיהומים במקרה של חשיפת עובד
לנוזלי גוף?

לאחר העברת הדיווח על-ידי העובד:
1. תשובות בדיקות הדם של המטופל ייבדקו.
2. במידת הצורך מומחה למחלות כבד יעריך את הסיכון להדבקה וימליץ על טיפול מונע כנדרש.
3. במקרה ומקור החשיפה נשא HIV - יש להתייעץ עם מרכז האיידס ברמב"ם.
4. צוות היחידה תקבע עם העובד תכנית מעקב ותבצעו כנדרש.

אילו צעדים יש לנקוט על מנת להפחית את
הסיכון בדקירה ממחט?

1. אין להחזיר מכסה למחט חשופה.
2. יש להשליך מחטים לפחי מחטים בלבד.
3. כשפח המחטים מתמלא עד 2/3 מגובהו יש לאטום אותו ולדאוג לפינויו.
4. פח המחטים מקובע.
5. אסור לנער פחי מחטים כדי להקל על הסגירה.

שחפת ריאתית
באילו מקרים יש לחשוד בשחפת ריאתית?

1. קליניקה חשודה לפי החלטת רופא (לדוגמא שיעול וחום ממושך)
2. שיוך לקבוצת סיכון.
3. ממצאים רנטגניים חשודים.

מהן הפעולות שיש לנקוט כאשר יש חשד לשחפת
ריאתית פעילה?

1. בידוד המטופל בתנאי בידוד אוויר.
2. התייעצות עם רופא ריאות לגבי בירור וטיפול.
3. יצירת קשר עם רופא מטפל מהקהילה או עם מרפאת ריאות בבית החולים לבירור היסטוריה רלוונטית.
4. מטופל שפנה או אושפז בשל שחפת ריאתית יועבר לטיפול במרכז רפואי ייעודי לשחפת בהקדם האפשרי.
5. איתור מגעים בתוך המרכז הרפואי על-ידי צוות היחידה למניעת זיהומים. 

מניעת זיהומים הקשורים בצנתר לווריד מרכזי

כיצד ניתן למנוע זיהום מקומי או בקטרמיה לאחר
החדרת צנתר לוריד מרכזי?

1. יש לצמצם שימוש בצנתר לווריד מרכזי למקרים חיוניים בלבד.
2. יש להימנע ככל האפשר מהחדרת צנתר לווריד פמורלי.
3. ביצוע הפעולה בטכניקה סטרילית מלאה: שימוש בכובע, מסיכה, חלוק סטרילי, כפפות סטריליות וכיסוי המטופל בכיסוי סטרילי.
4. חיטוי העור בתמיסת אלכוהול 70% , כלורהקסידין 0.5% או תמיסת כלורהקסידין 2% והמתנה לייבוש העור.
5. הנחת חבישה סטרילית לפני הסרת הכיסוי הסטרילי.

כיצד יש לטפל בעירוי מרכזי באופן שיפחית
את הסיכון לזיהום מקומי או בקטרמיה?

1. הקפדה על חיטוי ידיים מיד לפני כל מגע עם הצנתר, החבישה או מערכת העירוי.
2. הימנעות מפתיחה או ניתוק של מערכת העירוי.
3. שמירה על מערכת סגורה על ידי שימוש בברזים או במאריכים.
4. חיבור מערכת עירוי ושאיבת דם בטכניקה נקייה חיטוי והמתנה לייבוש.
5. החלפת needleless בטכניקה סטרילית.
6. שימוש בפקק עם אלכוהול לשמירה על אספטיות של פתח ההזרקה.
6. החלפת מערכת העירוי והחבישה בתדירות המתאימה.
7. רישום ודיווח מועד החדרת הצנתר והטיפולים במערכת העירוי והחבישה.
8. אומדן יומי של הצנתר ותיעוד הממצאים כולל המשך נחיצותו.

מתי יש להחליף מערכת העירוי?

1. בשימוש לא רציף כל 24 שעות.
2. בשימוש רציף כל 96 שעות (למעט סט מתן דם - TPN או .)propofol

מתי יש להחליף חבישה של צנתר?

1. ראשונה - 24 שעות לאחר החדרת הצנתר.
2. שגרתית: פד גזה / היפו אלרגני כל - 48 שעות. חבישה שקופה ) Tegederm
( כל - 3-7 ימים. בכל מצב בו החבישה מתקלפת, רטובה או עם הפרשה.

מניעת זיהומים הקשורים בצנתר לשלפוחית השתן

כיצד ניתן למנוע זיהומים הקשורים לצנתר
במערכת השתן?

1. החדרת צנתר לשלפוחית רק בהיעדר אופציה מקובלת אחרת (כגון: פנרוס, טיטול או צנתור לסירוגין).
2. יש להקפיד על טכניקה סטרילית בהחדרה.
3. יש לתעד את מועד וסיבת ההחדרה וכן את מועד וסיבת ההוצאה.
4. יש לבחון מדי יום את המשך הצורך בצנתר.
5. שימוש במערכת שתן סגורה.

ניקיון - 00022718

אילו משטחים צריכים לעבור ניקוי וחיטוי
ואילו משטחים ניקוי רגיל?

משטחים הנמצאים במגע ישיר ותכוף עם המטופל או הצוות המטפל צריכים לעבור ניקוי וחיטוי, לדוגמא:
שירותים, מקלחות וכיורים, מיטה, ארונית, ציוד ומכשור רפואי, עגלות טיפולים, משטחי עבודה, צעצועים. משטחים שאינם נמצאים במגע ישיר עם המטופל או מגע ידיים תכוף של הצוות יעברו ניקוי רגיל, לדוגמא: מרצפות, חלונות וקירות.

מה ההבדל בין ניקוי רגיל לניקוי וחיטוי?

ניקוי וחיטוי נעשה באמצעות תמיסה המכילה דטרגנט + כלור )"כלורקלין"( בריכוז 1000ppm כלומר טבליה אחת לליטר מים. ניקוי רגיל נעשה באמצעות מים ודטרגנט בלבד.

כיצד מנקים שפך דם?

על ידי פיזור תמיסת כלור בריכוז 5000ppm על השפך,המתנה של 5 דקות לספיגתו ואיסוף למיכל פסולת, תוך התמגנות עם מסכה בהתאם.

כיצד מנקים צעצועים?

צעצועים יעברו ניקוי וחיטוי על-פי המפורט בנוהל "ניקוי וחיטוי סביבתי".

1. אין להשתמש בצעצועי פרווה או כאלה שאינם ניתנים לניקוי וחיטוי.
2. צעצועים באתרי משחקים, יחידות טיפול ינוקו אחת ליממה במים ודטרגנט.
3. מתקני משחקים אחת ליממה ינוגבו במטלית טבולה בכלור 1000ppm וישטפו במים.

באיזו תדירות יש לנקות את סביבתו של המטופל?

1. מזרן ודפנות מיטה מדי יום.
2. ארונית חיצונית מדי יום, יסודי לאחר שחרור
3. כורסאות, כיסאות גלגלים ואלונקות בין מטופל למטופל.
4. שירותים וכיורים לפחות פעם ביום ולפי הצורך.
5. פינוי אשפה 3 פעמים ביום או כאשר הפח מלא כדי 3/4 מנפחו.
6. כל מכשירי הטיפול )כולל מספריים, סטטוסקופ ופטיש רפלקסים( לפני ואחרי כל שימוש חוזר.

מדי צוות
מדי עובדים

אין לצאת עם מדי העבודה משטח המרכז הרפואי.

מדי חדר ניתוח

אין לצאת עם מדים מחדר ניתוח. במידה ואיש צוות יצא
עם מדי חדר ניתוח, יש לשים עליהם חלוק, בכניסתו הוא
חייב להחליפם.